באדיבות: אביב מזרחי עורך דין פלילי
כתב אישום הוא מסמך אשר פותח את ההליך הפלילי של מדינת ישראל מהווה את כתב הטענות הראשון של ההליך. באופן פורמלי ההליך הפלילי מתחיל בדיון הקראה במהלכו מוקרא לנאשם כתב האישום והוא נדרש להשיב האם הוא מבין את תוכנו ומהי תשובתו לאישום (כופר או מודה).
הגשת כתב אישום מסמלת את סיומו של הליך החקירה המשטרתי ותחילתו של ההליך המשפטי. מרגע הגשת כתב האישום מעמדו של האזרח משתנה מחשוד לנאשם.
מי מגיש את כתב האישום?
כתב האישום מוגש על ידי המדינה שבהליכים פליליים נקראת "המאשימה" כאשר האזרח מכונה "הנאשם". מי שמייצג את המדינה בהליכים אלו הינם תובעים מאחת מרשויות התביעה שכשירים לייצג את המדינה מתוקף הסמכה של היועץ המשפטי לממשלה (תביעה משטרתית, פרקליטות, תובע פרטי עם הסמכה מיוחדת).
מה השיקולים להגשת כתב אישום?
המבחן הקובע שמנחה את מוסדות התביעה בשאלה האם להגיש כתב אישום הינו מבחן "האפשרות הסבירה להרשעה". משמעות המבחן היא כי קיים סיכוי בסוף ההליך המשפטי הראיות שנאספו במסגרת חקירה יובילו להרשעתו של החשוד בבית המשפט. ככל שאין ראיות מספיקות להרשעה התובע יסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות.
מה מכיל כתב אישום?
על פי סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 כתב האישום יכיל את הפרטים הבאים:
- שם בית המשפט שאליו הוא מוגש.
- ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו.
- שם הנאשם ומענו (יכלול גם מספר תעודת זהות ושנת לידה).
- תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם.
- ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם (סעיפי העבירות הרלוונטיות).
- שמות עדי התביעה.
חשוב לציין כי על פי החוק למאשימה אסור לפרט את ראיותיה להוכחת אשמתו של הנאשם במסגרת כתב האישום, אלא רק את העובדות המהוות את העבירה.
הרציונל מאחורי קביעה זו הוא כי ההליך הפלילי מתנהל בסדרי דין מסוימים באשר להגשת ראיות ושמיעת עדים שמטרתם להבטיח כי ינוהל הליך משפטי הוגן שבמסגרתו הנאשם יוכל להתנגד להגשת ראיות מסוימות מטעמי קבילות או טעמים אחרים. עקיפת כללים אלו על ידי המאשימה באמצעות ציון הראיות כבר בכתב האישום תסב פגיעה לזכויותיו של הנאשם להליך הוגן ועל כן מדובר בפעולה אסורה.
עובדות נוספות שיפורטו בכתב האישום
בחלק העובדות של כתב האישום יפורטו פרטים נוספים רלוונטיים לנושא הדיון. כך למשל כאשר הנאשם וקורבן העבירה הינם בעלי קרבה כלשהי כגון קרובי משפחה או חברים הדבר יצוין בכתב האישום. בנוסף, במקרים שיש לכך משמעות לעניין הנדון יצוין משלח ידו של הנאשם כגון רופא, שוטר, פקיד וכיוצא בזה.
צירוף אישומים
על פי סעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי מותר לצרף בכתב אישום אחד מספר אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או עובדות דומות או סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשיה אחת. המשמעות היא שהמדינה יכולה לכלול בכתב האישום מספר אירועים מתאריכים שונים לכדי כתב אישום אחד ככל שהיא סבורה שמדובר בסדרת מעשים שמהווה את אותה נושא וראויה להתברר יחדיו.
יש לציין כי למעשה מדובר בפרקטיקה נפוצה למדי ולא מעט כתבי אישום כוללים מספר אירועים מתאריכים שונים ואפילו עבירות שונות.
צירוף נאשמים
על פי סעיף 87 לחוק העונשין מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת. בפועל גם הכללתם של מספר נאשמים בכתב אישום אחד מהווה פרקטיקה מקובלת ונפוצה.
החריג לכלל זה הינו כאשר הנאשמים הפלילו האחד את השני בחקירתם. במקרה מסוג זה המדינה לרוב תגיש נגד כל אחד מהשותפים לעבירה כתב אישום נפרד כך שמשפטם יתנהל בנפרד והם יעידו כעדי תביעה במשפטו של הנאשם השני.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי לאחר הגשת כתב אישום?
החשיבות בייצוג מקצועי בהליכים הפליליים נגזרת מהשלכותיהן האפשריות וארוכות הטווח על חייו של הנאשם, בין אם מדובר באפשרות שיוטל עליו מאסר בפועל ובין אם הדבר הקשור להשלכותיו של רישום פלילי על עתידו.
עורך דין פלילי שבקיא בניהול תיקים פליליים בבית המשפט יוכל למקסם את הנסיבות ולהגיע לתוצאה המיטיבה ביותר הנאשם. יש לציין כי גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות את הבדל בין סגירת התיק ובין הגשת כתב אישום.