יובל הררי
עד לפני שנים לא רבות, מעטים בנינו לא הכירו את השם "חדקונית הדקל" ואלו שכן הכירו היו בעיקר חקלאים מגדלי תמרים, שכן, חדקונית הדקל נחשבת לאחד המזיקים הקשים ביותר לעץ הדקל ולענף התמרים, בכך שהיא הורגת את העץ והפרי יחד, מה שמסב נזקים כלכליים אדירים למגדלי התמרים וכמובן למראה הצמחייה הכללית בגנים הציבוריים והפרטיים ובגינות השעשועים המפוזרות ברחבי הארץ.
מה הסיפור של חדקונית הדקל?
חדקונית הדקל שייכת למשפ' החרקים וכשמה כן היא – ניזונה בעיקר מעצי הדקל (אהוב עליה במיוחד הוא דקל מזן קנרי). צבע החדקונית אדמדמם וגודלה כבוגרת הינו כ- 3.5 ס"מ. היא פועלת בעיקר ביום, אך ניתן לראותה גם בשעות החשכה. לחדקונית ישנו מעין חדק שכל תפקידו הוא לפצוע את העץ לשם הטלת הביצים (במהלך חייה, מטילה הנקבה מעל 500 ביצים שבוקעות עד 6 ימים לאחר הטלתן). החדקונית הגיעה אלינו מאסיה דרך מטען חקלאי נגוע ומכאן נפוצה לכל אזור בארץ, בעיקר בערבה, אך גם בצפון הארץ ובקעת הירדן. החדקונית עוברת גלגל חיים מלא ומשך חייה כ- 5 חודשים עד חצי שנה וביכולתה לעוף למרחק של כ- 900 מ' ולהטיל ביצים בכמה שיותר עצי דקל.
מהם הנזקים של חדקונית הדקל?
- נזק לחקלאים – פגיעה במטעי הדקלים באופן מסיבי מה שעלול ולעתים גורם לחיסולם של מטעי דקלים שלמים.
- פגיעה בנוי במרחב הציבורי – חדקונית הדקל מחסלת לחלוטין עצים שלמים ומותירה במרחב הציבורי שאריות של גזע כרות שפוגע בנוף הכללי.
- מפגע בטיחותי – עץ דקל מת עלול ליפול ובמרחב הציבורי עלול להיווצר סיכון של ממש באם נופל עץ דקל על כבל חשמל או כביש וכדומה.
- העברת תקציבים בלתי מתוכננים מטעמו של משרד הבריאות עבור החקלאים למיגור התופעה באמצעות רכישת מלכודות והאמצעי הדברה שונים.
- פגיעה כלכלית – מעל 40 מיליון $ של פגיעה כלכלית בענף יצוא התמרים.
מה ניתן לעשות נגד חדקונית הדקל?
כמו כל פעולת הדברה, הפעולה הטובה ביותר מלכתחילה היא מניעה. באם יוגבר הפיקוח על הסחורה החקלאים למיניה המגיעה מחו"ל, נצליח למנוע את התפשטות החדקונית הלאה בעתיד.
הדברה. כימית: השיטה המועדפת בארץ וגם היעילה שבהן אך מומלץ לביצוע ע"י מדביר מקצועי ומיומן שמכיר את החרק ואת חומרי ההדברה המתאימים למיגורו. ביולוגית: שימוש בפרומונים בתוך מכלים מלאים אליהם נמשכות חדקוניות בוגרות ובכך גורמים להם לטבוע.
באם נתקלים בעץ פגוע, עלינו לנקוט פעולה במהירות על מנת לצמצם ככל הניתן את הפצתה הלאה באזור. ריסוס ושריפת חלקי העץ הנגועים ולבסוף גם הכנסתם לבור באדמה יביאו לכך. יש לצמצמם עד למינימום את הזזתו של הגזע/ החלקים הנגועים בדרך ע"י גרירה שכן, אז אנו גורמים לחרק שנותר עדיין על העץ, להתפזר ולהמשיך את הפצתו.
