יובל הררי
אם בשנים האחרונות נדמה היה כי סגנון החלל הפתוח (open space) החל למצוא את דרכו החוצה, נראה כי נגיף הקורונה יוודא שטרנד זה אכן יגיע לסופו בכל הנוגע לעיצוב משרדים. מגפת הקורונה תנווט את מעצבי המשרדים להתמקד ביצירת מקום עבודה בריא יותר, לבחור בסביבת ׳עבודה מבוססת פעילות׳, ובמערכות המספקות סינון אוויר מיטבי.
נגיף הקורונה מזרז את התפישה לפיה עבודה לא אמורה להיות קשורה לשולחן כתיבה או למקום ישיבה ספציפי; והרעיון של ׳עבודה מבוססת פעילות׳ (סביבת עבודה שנותנת מענה למשימות השונות, בין אם לעובד יחיד ובין אם לצוות) – החל לתפוש תאוצה. מהיום והלאה, רוב המשרדים יתוכננו כדי לספק מקום עבודה גמיש שיכול להכיל בקלות רבה שינויים מהירים מבחינת מספר העובדים או הרכב הצוות, בזמן אמת. ניתן לעשות זאת באמצעות איש מקצוע המתמחה בעיצוב ותכנון משרדים אשר יסייע לשלב היטב בין:
1. מגוון של סביבות עבודה פיזיות
2. סידורי ישיבה גמישים
3. וטכנולוגיות ליצירת ארגון מחובר וירטואלית
להלן כמה דרכים בהן יכול משבר מגפת הקורונה להשפיע על התפתחות העיצוב המשרדי בעתיד:
א. שטח המשרד עשוי להתכווץ, אבל סביבת העבודה תורגש כמרווחת יותר – טרם המגפה הראו נתוני גאלופ (Gallup) כי עד 43% מהעובדים עבדו מרחוק בתדירות מסוימת; ורק 5.3% עבדו בעיקר מהבית. עם תחילתה של המגפה, התקשו ארגונים רבים, שבהם לא הייתה נהוגה עבודה מרחוק, להסתגל למצב, אבל בלית ברירה הם ייאלצו לשנות את גישתם. זה יוביל לעיצובים חדשים של חללי עבודה, או לשינוי העיצובים הקיימים, כדי לתת מענה טוב יותר לצרכים שדורש כוח עבודה קטן יותר.
ההשקעה העצומה בשולחן העבודה לכול עובד, תוחלף במגוון בחירות של כיצד והיכן לעבוד. מגוון אזורי עבודה המפוזרים בחלל המשרדי, יאפשרו מרחב גדול יותר בין אנשים. מגמות עכשוויות רבות בעיצוב חללי משרדים ימשיכו לצמוח וליצור סטנדרטים חדשים מבחינת המרחב האישי ורמת הניקיון. המסדרונות יהיו רחבים ונדיבים יותר לצרכי בטיחות, היגיינה ותחושת איכות.
ב. טכנולוגיה ׳ללא מגע׳ עשויה לסייע בהפחתת התפשטות חיידקים – עובדים שאימצו את הטכנולוגיה המאפשרת עבודה מרחוק, ונשארו עם בני המשפחה במהלך המגפה, יביאו את רמת הנוחות החדשה הזו לוועידות הווידאו, לשיתופי המסך וליצירת תקשורת נוחה עם עובדים אחרים.
הרצון והצורך של העובד להיות מסוגל להוריד או להעלות תכנים מהמכשיר שלו, כאשר רק הוא זה שנוגע במכשיר ילכו ויגדלו. באופן דומה, בניית טכנולוגיה אוטומטית תסייע להפחית את מספר המשטחים שבהם נוגעים אנשים, ולצמצם את התפשטות הנגיפים. למשל, שילוב בין טכנולוגיית הפעלה קולית למערכות בקרה מתוחכמות, יכול למזער את הצורך לגעת בכפתורים במעליות או בדלתות.
מתכנני משרדים יוכלו להתקין מגני חלונות חכמים המופעלים באמצעות טכנולוגיית מעקב אחר השמש, ומערכות תאורה המשתמשות בחיישנים? כך ניתן יהיה להתאים את התאורה במשרד לכול שעה ביום. שינויים אלה עשויים לכלול גם החלפות עיצוב פשוטות יותר כמו דלתות שירותים אוטומטיות או חיישני תנועה המותקנים על ברז המים, מתקן הסבון ומגבות הנייר. כל העזרים הללו יסייעו לעובדים להימנע מנגיעה במשטחים משותפים.
ג. מערכות HVAC להשגת אוורור נכון במשרד – המערכות המספקות חימום, אוורור ומיזוג אוויר, נקראות בקיצור: HVAC (Heating, Ventilation and Air conditioning). מערכות אלה מספקות נוחות סביבתית פנימית והפכו לתקן נדרש במבנים חדשים.
אוויר צח היה המוקד המרכזי בעידן של ׳תסמונת הבניין החולה׳ בשנים עברו. מאמצים אלה רק ילכו ויתרחבו. כתוצאה מכך, הפילטרים שעומדים בתקן הבריאותי העכשוויי עשויים להפוך לנוחות הסטנדרטית הנדרשת במשרדים. מומחים מציינים כמה שינויים אפשריים:
a. שימוש בנחושת כחומר אנטי-מיקרוביאלי – במסנני אוויר HVAC, ושימוש בקרני UV, לחיסול נגיפים וחיידקים.
b. שימוש במערכות מדידה יעילות יותר לבדיקת איכות האוויר, יחד עם מערכות מתקדמות לטיהור ולחיטוי אוויר – כדי לקדם סביבת עבודה בריאה יותר.
c. שימוש בתכונות גינון כמו ׳קירות חיים׳ (מכוסים בצמחיה), שישמשו לסינון אורגני של האוויר ולהפצת חמצן בחללים הפנימיים.
ד. חומרי הבנייה יהפכו לבריאים ולקלים יותר לניקוי – פרויקטים של בנייה חדשה עשויים להשתמש בחומרים בריאים ואנטי-מיקרוביים כמו נחושת. כבר היום אפשר לראות טכנולוגיה אנטי-מיקרוביאליים באלמנטים של עיצובי פנים, מברזי מים ועד לצבע הקירות.
בנוסף דגש מיוחד יושם על חומרים שניתן לנקות, לעצב ולבנות בקלות; אלמנטים לאחסון שמעוצבים ללא פינות ומשטחים שבהם עלולים להצטבר פתוגנים וללא שטחים שלא ניתן לנקות בקלות; בחירה במרצפות קשיחות במקום בשטיחים מקיר אל קיר שצוברים בקלות לכלוך, עובש, חיידקים ונגיפים.
